על אומץ ופגיעות 2/6/2019

פוסט לשבוע טוב

ברנה בראון היא חוקרת בושה, פגיעות, אמפתיה ואומץ (כבר אמרתי שאני מאוהבת בה, נכון?)

במחקרים שלה היא בודקת, בין היתר, את ההבדלים בין אנשים בעלי תחושת ערך (בעלי תחושה חזקה של אהבה ושייכות) לבין אנשים שנאבקים עבור תחושת הערך (שתמיד תוהים האם הם טובים מספיק).

היא מצאה ששני הדברים המשותפים שהיו לאנשים בעלי תחושת הערך והיו חסרים לקבוצת האנשים שנאבקים על זה היו:

1. אומץ
ההגדרה הראשונית של המילה כשהגיעה לשפה האנגלית מקורה במילה הלטינית cor ומשמעותה לב.
ההגדרה המקורית הייתה לספר לעולם מי אתה ומה הסיפור שלך בלב שלם.
לאנשים האלה היה אומץ להיות לא מושלמים, היתה בהם חמלה לקבל את עצמם, לסלוח לעצמם ולהיטיב עם עצמם ולאחר מכן גם עם אחרים.
הם היו מוכנים לוותר על הדימוי של מה שהם אמורים להיות בכדי להיות מי שהם.
כתוצאה מהאותנטיות הזאת הם יכלו לייצר קשרים ואהבה.

2. מוכנות להיפגע
הם אימצו באופן מלא את תחושת הפגיעות, הם האמינו שמה שהופך אותם לפגיע הופך אותם ליפה.
הם לא דיברו על פגיעות כדבר נוח אבל גם לא כדבר מייסר.
הם פשוט דיברו על פגיעות כעל דבר הכרחי!

❤ זאת המוכנות לומר "אני אוהב/ת אותך" לפני הצד השני.
❤ זאת המוכנות לעשות דבר שבו אין להם ביטחון בתוצאה.
❤ זאת המוכנות לנשום עמוק בהמתנה לשיחת הטלפון מהרופא אחרי בדיקה חשובה.
❤ זאת המוכנות להשקיע במערכת יחסים שאולי תצליח ואולי לא.

תחשבו על זה השבוע - אנשים בעלי תחושת ערך מוכנים להיפגע בדרך להשיג את מה שהם רוצים. וזה אומץ.

שיהיה שבוע מצוין!
מירב