מאסטר אוף הארט 2/10/2019

אני אספר לכם משהו מהלב.
נעלמתי קצת.
עברתי תקופה מעניינת, מבלבלת, תקופה שנפגעתי מאנשים והתחלתי לפקפק בעצמי ובדבר הזה שהחלטתי לעשות, שבכלל לא היה ברור לי עד הסוף.
מצב הרוח שלי שלח אותי לעבודה עצמית מאתגרת ואני תמיד נדהמת מחדש כמה כוח אנחנו מוצאים אם אנחנו רוצים.
אבל באמת רוצים, לא בערך רוצים.

לפני חודשיים בערך, ביום שישי בצוהריים, כשהנכס שלי ואני אכלנו חומוס בעכו, פתאום חייכתי אליו ואמרתי:
"בייב, אני חושבת שהבנתי,"
"מה?"
"אין בי פחד. אני חולת סרטן לשעבר, אם חד הורית, שזרקה הכול והחליטה לכתוב. אני לא מקבלת מזונות, לא נכות, לא משכורת, אין לי בעל וגב כלכלי להישען עליו, יש לי שלושה ילדים שאני צריכה לדאוג להם, אין לי וודאות לגבי הבריאות שלי, אין לי מושג מה יהיה, למעשה אני מסכנת היום כול כך הרבה במה שאני עושה בידיעה גמורה שיש סיכוי גדול שאכשל ועדיין... אני מאושרת, אני לא מפחדת, אני מאמינה בעצמי ואני מתרגשת."
הוא חייך כשהנאום הסתיים.
"זה כי הבנת מה זאת הצלחה." הוא הסתפק בזה והבנתי אותו לגמרי. הבנתי על מה הוא מדבר והבנתי מה הבנתי.

כשהכרתי אותו חשבתי שהוא לא אמיתי כי איך אפשר כל הזמן לחייך ולזרום עם החיים? פשוט להניח להכול ולעשות רק מה שבא לך? אחר כך זה אפילו הפחיד אותי קצת, החוזק הזה שלו, השליטה העצמית, האיפוק והכרת התודה התמידית הזאת על מה שיש. אין שום דבר שמישהו יכול לעשות שיוציא אותו משיווי משקל ואין שום דבר שמישהו יכול לומר שיפגע בו.
נמשכתי לזה מאוד. רציתי גם להפוך לאחת כזו, למישהי שמצליחה להשתלט על הרגש שלה אבל מבלי להפסיק להרגיש.

הכרתי גברים שרצו ללמד אותי משהו על שליטה אבל בחרתי בו ולמדתי הכול.

"בייב, גבר אלפא אמיתי זה לא אחד שרוצה לשלוט בך בשום צורה שהיא. זה אחד ששולט רק בעצמו. ואחד כזה ישחרר אותך לעוף, גם כשאת חושבת שאת לא יכולה."

"Master of heart" - ג'ק ורוזי 5

אז מה הבנתי? מה למדתי? במה אני מאמינה? ומה הדבר המטורף שאותו אני בונה היום ובגללו אני קמה עם חיוך בכל יום?
בקרוב...