מילים ומעשים 28/1/2019

היא הייתה אישה של מילים,
רגשנית ורומנטיקנית חסרת תקנה.
הוא היה גבר של מעשים,
אדיש, קשוח וממוקד מטרה.
וכשהם הכירו, מילים ומעשים,
נדמה היה שביחד הם משלימים.

הוא חיבק אותה חזק,
והיא אמרה כמה זה טוב לה.
הוא פתח עבורה את הדלת,
והיא סיפרה לו כמה התרגשה.
הוא נישק ונשא אותה אל המיטה,
והיא חייכה ולחשה לו מילות אהבה.

ואפילו שהוא לא אהב לקרוא,
היא כתבה לו שירים וסיפורים.
ואפילו שהיא פחדה מהכול,
הוא דחף אותה להילחם בשדים.
ככה הם היו הכי נכון - מילים ומעשים, מעשים ומילים.

אבל עם הזמן זה לא הספיק.
היא רצתה שירגש עם מילים,
והוא אותה אהב אז הוא דיבר וכתב
דברים שידע שהיא רוצה לשמוע.
הוא רצה שתראה יותר מעשים.
והיא אותו אהבה אז היא עשתה
דברים שידעה שהוא רוצה לקבל.

וכעבור תקופה הם לא הבינו,
מה קרה וכיצד התרחקו?
מילותיו נעשו ריקות מתוכן,
מעשיה יצאו ידי חובה,
הוא כבר לא עשה והיא שתקה.

ובבוקר אחד הוא החליט שנמאס
הוא ארז מזוודה כשהיא עמדה ובכתה.
וברגע אחד, לפני שטרק את הדלת,
בשבריר של שנייה,
הוא הסתובב לקראתה ושאל מה היא רוצה?
היא הושיטה ידיה, אספה אותו לחיקה ובשקט בשקט לחשה,
"אל תלך, אני אוהבת אותך".