עוברים דירה - אין דבר העומד בפני הרצון 21/12/2017

יום שכזה, מתעוררים מוקדם בבוקר, נוסעים לבית החדש למדוד כמה קירות, גומחות, חלונות ותקרות.
נוסעים לבנק לאסוף את כרטיס האשראי החדש כדי שיהיה עם מה לבזבז. בדרך עושים התייעצות צוות קריטית בנוגע למה שהולכים לקנות היום....
יולי רוצה (חייב) פלייסטיישן.
רומי רוצה כריות בצורת טניס ונורות לד.
ואני רוצה את המיטה שאני חולמת עליה כבר חודש. לבנה כזו, גדולה, עם עמודים, לא עושים כאלו יותר. ואיפה ראיתי אותה? באיקאה.
אני באמת הולכת לקנות מיטה באיקאה?
אותה כן. התאהבתי בה. אני חייבת אותה.
ההתייעצות הסתיימה...
אוספים את אמא שלי.
מגיעים לאיקאה... עושים את כל הסיבוב, אוספים על הדרך עוד כמה שידות לכל הספרים שלי, מראות, שולחן כתיבה לילדים.
שיט. הכריות של רומי לא במלאי. היא עושה פרצוף.
יולי מנדנד על הפלייסטיישן שלו.
ואז מגיעים למיטה שלי. היא קיבלה כבוד. חדר משלה... עם שידה וטואלט תואם ומראה ענקית. אני רוצה את הכל. אני אקנה את הכל.
באה לרשום את הפרטים שלה (מעבר ומדף).
לללללאאאאא היא חסרה במלאי.
חבל שהילדים לא צילמו אותי. אפילו שהודיעו לי שיש לי סרטן לא נראתי ככה. באבל.
תופסת איש שירות. הוא בודק לי במחשב. תגיע רק בעוד חודש.
לללללללאאאאאא
 המיטה שלי.
רומי ואמא שלי מנסות להעביר אותי למיטה אחרת. היא נחמדה. אבל היא לא המיטה שלי.
נשבעת שעמדתי שם חצי שעה בניסיון להבין מה אני עושה. קונה אחרת? מחכה וישנה בינתיים על מזרון? קדימה... תחשבי... תחליטי.
אני מזל מאזניים. איך אני מחליטה?
שיט.
אני הולכת לאיש השירות שאני רואה שמנסה להתחמק ממני, אבל אני תופסת אותו. אני שואלת אותו בניסיון נואש אחרון אולי המיטה קיימת בנתניה או בראשון לציון?
הוא בודק.
 "יש שתיים אחרונות בנתניה. אבל עד שתגיעו בטח יקנו אותן".
חחחח הוא הצחיק אותי.
 "אמא, רומי ויולי תעזבו הכל עכשיו. נוסעים לנתניה. לראשון לציון אם צריך. אני אשיג את המיטה שלי. והיום".
יולי שואל מה עם הפלייסטיישן שלו ואני מודיעה לו שזה יחכה למחר. הוא בוכה... כי הוא דומה לי.... אז אני מורידה אותו אצל אבא שלי, יעני, שיעשו עוד שיעורי בית על המחיר. ממש לא מעניין אותי עכשיו.
מתקשרת לגיסי ואומרת לו שאמא שלי לא עושה בייביסיטר היום. היא באה איתי לקנות איתי את המיטה שלי. טוב.

המיטה שלי. מבצע מיטה מתחיל.
50 דקות לאחר מכן אנחנו בנתניה. מזל שיש לי תו חנייה של נכים. הנכה רצה על עקבים לתוך החנות... אוספת את הקוד... בדרך גם של המדפים, הטואלט, שולחן הכתיבה ועוד דברים על הדרך.
הסתערות.
שועטת למטה.
מתבייתת על איש שירות. קוראים לו מיקי.
 "בוא מיקי. אני קונה חצי חנות. אתה עוזר לי עכשיו" אני מודיעה לו והוא לא מבין מאיפה נפלתי עליו. אני ממש סוחבת אותו בידיים לכיוון מעבר 22A. למיטה שלי.
יששששששששש המיטה שלי... האחרונה שנשארה.
אני כמעט מנשקת אותו.
רומי רוצה לקבור את עצמה. אמא שלי צוחקת.
 "מיקי, עכשיו חוזרים ומתחילים ממעבר 1... יש לי עוד הרבה דברים".
אמרתי כבר שאני על עקבים כן? ואני רצה ממעבר למעבר, משגעת את מיקי, הוא לקח לעצמו עוזר. העמסנו 3 עגלות בקרטונים ארוכים.
שילמתי. מסרתי הכל להובלה.
וחזרנו הביתה. עייפים ומרוצים.
מבצע מיטה הסתיים בהצלחה.
כי לי לא אומרים לא! :)

 אהה וגם רומי מצאה את כריות הטניס שלה. אז גם היא מרוצה...

היום מתחיל מבצע פלייסטיישן ליולי. בהצלחה...