"?Is There Really a Loneliness Epidemic"

"מגיפת הבדידות" יכולה להביא לחיים קצרים יותר.
אנשים בודדים חשופים יותר לבעיות לב, דיכאון, דמנציה, חרדה ובעיות אחרות.
אנשים בכל העולם חווים בדידות ניתוק מהקהילה והחברה.
יש כאלה שטוענים שבדידות הוא גורם סיכון למוות מוקדם כמו אלכוהול ועישון של 15 סיגריות כל יום.

אבל מה זאת בדידות בכלל?

ההגדרה המקצועית היא שבדידות היא הפער הסובייקטיבי בין הרמה האמיתית של הקשרים החברתיים שלנו ובין הרמה הרצויה על ידינו.
ומההגדרה הזאת אפשר להבין למה נושא הבדידות עלה לכותרות בשנים האחרונות כתוצאה מעלייתן של הרשתות החברתיות - אנחנו רואים אנשים אחרים עושים דברים שאנחנו רוצים לעשות ונפגשים עם אנשים שאנחנו רוצים להיפגש איתם.
וכאן הנקודה - יש הבדל בין בדידות לבין בידוד חברתי.
מישהו יכול להיות מבודד ולהרגיש בודד.
מישהו יכול להיות מבודד ולא להרגיש בודד.
מישהו יכול להיות לא מבודד ועדיין להרגיש בודד.

בדידות היא דווקא יכולה להיות דבר טוב, כי היא ממריצה אותנו לחפש קשרים חברתיים. הבעיה היא כשבדידות הופכת להיות דבר כרוני.
הסטרס התמידי בהתמודדות עם בדידות ובחיפוש אחרי קשרים חברתיים הוא הגורם המאיים - הוא מתיש, הוא גורם לאנשים להתמקד בעצמם, מה שמרחיק אנשים ומייצר כדור שלג מהיר ומצב שקשה מאוד לצאת ממנו.

דווקא בחברה שלנו היום, יותר ויותר אנשים גרים לבד, ודווקא הם פחות מרגישים בודדים ומנותקים.
הדבר העצוב הוא שכל כך הרבה אנשים חוזרים הביתה לחיים עם בן זוג שהם מרגישים מנותקים ממנו והם מרגישים בודדים מאוד.

מעניין? 

להקשבה לפודקאסט - ?Is there really a loneliness epidemic