החיים אמורים להיות כיף 19/4/2020

החיים אמורים להיות כיף.

תזכרו את המשפט הזה, תכתבו לכם אותו אם צריך, תשננו אותו בכל בוקר כשאתם פוקחים את העיניים ובכל לילה לפני שאתם הולכים לישון.

החיים אמורים להיות כיף.

אנחנו נולדים, מתחנכים בבית ספר, מרביתנו משרתים בצבא, ממשיכים ללמוד מקצוע שאנחנו חושבים שמעניין אותנו ושנוכל להתפרנס ממנו, מתאהבים, מתחתנים, מביאים לעולם ילדים, עובדים ו... מתים.

מגיל צעיר אנחנו מתוכנתים להאמין שזה מהלך נכון של החיים. 

"צריך לסיים בית ספר"
"אם לא יהיו לך ציונים טובים, לא יצא ממך כלום"
"צריך להתחתן ולהביא ילדים"
"צריך עבודה יציבה ומשכורת קבועה"
"צריך לקנות בית"

מוכר? 

כל עוד אנחנו בדרך הזאת אנחנו חושבים שהכל מצליח לנו. אבל אז, כשמגיעות המכות, הן מצליחות לזעזע אותנו ולגרום לנו לשאול - מה לעזאזל קורה כאן?

לרוב, לא מתכנתים אותנו להבין שהגענו לעולם כדי לעשות כיף וליהנות מהדרך. לא סתם, אנשים שניצבו מול המוות החליטו לשנות את החיים שלהם ולהתמקד בחלק היותר כיפי בחיים. הם הבינו שהחיים קצרים ושצריך למצות אותם כמה שאפשר.

אם תשאלו אנשים קשישים על מה הם מצטערים, התשובה לא תהיה על הכישלונות או על הטעויות שעשו. הרוב המוחלט שלהם יביע חרטה עמוקה על הדברים שהם רצו לעשות ומעולם לא עשו.

כשהתבשרתי שאני חולה בסרטן התחושה שעברה בי הייתה של גרזן שעומד מעל הראש, שמאיים להרוג אותי כשאני רק באמצע חיי. המילים הראשונות היו "מה? למה? לא הספקתי לעשות כלום עדיין". זוכרים שסיפרתי שתמיד רציתי להיות בת ארבעים? היה לי תסריט כתוב בראש שבגיל ארבעים, אחרי שאסיים את כל המחויבות למשפחה ואחרי שתהיה לי קריירה ויהיה לי כסף, רק אז אני אוכל לנוח סוף סוף ולעשות כיף. הקרבתי עשרים שנה מחיי כדי שברגע שאני אמורה להתחיל לחיות, הגרזן הזה יאיים להרוג אותי?

אוה לא... לא הייתי מוכנה לקבל את זה. למעשה, מאז, כבר שלוש שנים שאני מתכנתת את הראש שלי מחדש.

החיים אמורים להיות כיף.

המשפט הזה מלווה אותי בדרך החדשה שלי ומהווה אבן בוחן לכל החלטה.

הוא עומד בסתירה להרבה דברים שפעלתי לפיהם בעבר ושאני צריכה לתקן היום.

-"מה שמתחילים צריך לסיים" הפך ל"מותר לי לשנות את דעתי". והרי מה התועלת בלקום בלי חשק בבוקר ולעשות דברים שלא כיף לעשות אותם?
-"קחי משכנתא ענקית כדי שיהיה לך בית גדול עם גינה" הפך ל"אני מעדיפה לקום כל יום ולעשות את מה שבא לי מבלי להיות חייבת יותר מידי לבנק" והרי מה התועלת בלקחת משכנתא כדי לקנות בית ואז ללכת לעבודה תובענית שגורמת לך לא להיות בבית הזה?
-"אני לוקח אותך להיות לי לאישה" הפך ל"אני בוחר בך כל יום מחדש" כי מה התועלת בהסכם נישואים אם אנחנו חיים עם מישהו שכבר לא כיף לנו אתו.

היום אני מתמקדת במה שטוב, מה שמתאים לי ובמה שכיף. אני מנסה, מתנסה, טועה ומשנה את דעתי ואת הדרך כך שתתאים לי ואני משנה גם את המחשבות שלי כדי להתמודד. למדתי לסמוך על תחושת הבטן שלי והיום אני מתרחקת מדברים שגורמים לי להרגיש לא טוב או מאנשים שצורכים ממני אנרגיות.


שלא תבינו לא נכון, זה לא פשוט לתכנת את הראש מחדש, גם אין נוסחה אחת וזה לא כפתור שלוחצים עליו - זו עבודה יומיומית שלא נגמרת. לא תמיד זה מסתדר עם מה שאחרים חושבים וזה גם מאוד מפחיד, כי זו דרך לא מוכרת.

ואולי זה דווקא הכי פשוט שיש, פשוט צריך להפסיק לפחד ולהמציא תירוצים :)

החיים גם ככה קשים ומאתגרים ואנחנו כאן לזמן מאוד מוגבל. אז אם יש לנו זכות בחירה, למה לבחור לסבול כשאנחנו יכולים לבחור לעשות מה שכיף?