לבנות אותי מחדש 6/9/2020

היום בדיוק, לפני 3 שנים, התנתקתי ממנת הכימו שחתמה את המאבק שלי בסרטן המעי הגס.
לפני 3 שנים התחלתי לפרק ולבנות את עצמי מחדש.
חודשיים אחרי כבר עזבתי את הבית.
התגרשתי.
עזבתי עבודה.
התמסרתי לכתיבה.
מצאתי את ג'ק.
הוצאתי שמונה ספרים בארץ.
תרגמתי ספרים והוצאתי בחו"ל.
בניתי קריירה עצמאית.

ו...

האמת היא שאני עדיין בונה.

אני בונה צלקות.

יגיד לכם כל מי שניסה לבנות משהו פעם,
שהדרך לא חלקה.
לפעמים בכלל אין דרך כי אף אחד לא עבר בה לפניכם.
לפעמים נופלים.
ונפצעים.
והפצע, כשהוא פתוח, הוא שורף ובוער, ואתם מרגישים את הדופק הולם מתוך הכאב ואתם מנסים כל מיני דברים כדי להתמודד - רוח, מים, סבון, חיטוי ומשככי כאבים. אתם חובשים את הפצע, לפעמים נחים, נותנים לזמן לעשות את שלו, ואז נושמים.
וכשנושמים, הפצע מחלים ובונה צלקת. ועם הזמן הצלקת הזאת מתאחה ומשאירה אחריה סימנים ותובנות.

בשלוש שנים עברתי המון.
חלמתי. העזתי. ניסיתי.
לפעמים יצא לי טוב.
לפעמים נפלתי ודיממתי.
ובניתי המון צלקות.

ב-3 שנים בניתי את עצמי כמו שלא עשיתי בארבעים שנה. בעיקר העמדתי יסודות חזקים שעליהם אני ממשיכה לבנות.
בכל בוקר אני אומרת תודה שאני יכולה להמשיך לבנות.
אני מתכוונת להמשיך לבנות.