כבר חודשים אני מתלבטת על תוכנו של היומן הזה ועל מטרתו.
שאלתי את עצמי מה אנשים רוצים לשמוע ממני? מסר כלשהו? פתרון? דרך?
אני לא מחשיבה את עצמי כמומחית גדולה ובאופן כללי, אני לא מאמינה במומחים.
ל"מומחים" יש נטייה לשכפל את אותו הפתרון לאתגרים שונים ואנשים אחרים. ואילו אני מאמינה בלב שלם שמה שמתאים למישהו אחד לא מתאים לאחר, שכל אחד צריך לעשות את מה שנכון לו וכל אחד צריך לחשוב באופן עצמאי.

אז מה בכל זאת אני עושה כאן?

לפני שנתיים הגדרתי לעצמי חלום - להתפרנס מכתיבה. אנשים הזהירו אותי שזה כמעט בלתי אפשרי, אבל אני החלטתי שזה מה שאני רוצה. 

יש לי תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים ומאז הלימודים התעסקתי בכסף, עד שיום אחד נמאס לי ורציתי להקיא מכל זה. עמוק בתוכי ידעתי שנועדתי לעשות דברים אחרים, כאלה שיעזרו להפוך את העולם למקום טוב יותר. 

שלוש השנים האחרונות היו מטורפות, ברמה שאם הייתי כותבת עליהן ספר אחד והייתי מציינת שזה מבוסס על מקרה אמיתי אנשים היו קוראים לי שקרנית :)
אני כל כך אוהבת לכתוב. הכתיבה משחררת ממני דברים שלא ידעתי שקיימים בי ואם יש משהו שנהייתי אובססיבית לגביו זה כתיבה. לפני שנתיים החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות ומאז אני בונה את עצמי.

הדרך לא פשוטה. יש ימים שאני מרגישה שאני עומדת לוותר, שאני חושבת שאני עושה עוול לילדים שלי ושנמאס לי לחיות ככה בחוסר וודאות אחד גדול. אבל אם יש דבר אחד שלמדתי על עצמי הוא שאני תמיד קמה וממשיכה.

באחד מרגעי המשבר האחרון שהתרחש בצל ענן הקורונה הבנתי משהו.
הבנתי מה מטרת היומן הזה.
לא ללמד, לא לייעץ ולא להדריך.
אלא לספר את הסיפור שלי ולהציע נקודות למחשבה. ויש לי המון.

כשגיליתי שאני חולה בסרטן חיפשתי סיפורים של אנשים שעברו את זה וניצחו.
כשהתגרשתי חיפשתי סיפורים של אנשים ששרדו את התקופה הזאת והצליחו למצוא אהבה.  
כשהחלטתי להתפרנס מכתיבה חיפשתי סיפורים על אנשים שהגשימו את החלום.
הייתי צמאה לידע, נאחזתי בסיפורים שמצאתי כמו חתולה שמטפסת על עץ, עוד סיפור ועוד סיפור, עוד ענף, מהתחתית לצמרת. ובדומה לסיפורים שמצאתי ושעזרו לי להתגבר, החלטתי לשתף בסיפור האישי שלי מתוך מחשבה לעזור לאנשים אחרים.

סטיב ג'ובס דיבר על כך שאי אפשר לחבר נקודות במבט לעתיד, אלא רק במבט לאחור. ביומן הנקודות שלי אני מעלה בכל פעם נקודה אחת למחשבה שמבוססת על הסיפור שלי.

אולי - יום אחד - אני אצליח לחבר את כל הנקודות האלו.

ארכיון יומן הנקודות למחשבה כאן למטה. מי שרוצה לקבל את הנקודות החדשות מדי יום ראשון ישירות למייל יכול לעשות זאת בטופס ההרשמה כאן. תודה רבה לכל מי שכבר נרשם ונחשף ליומן. 

צעד ראשון 10/5/2020

כשתינוק נולד, הוא שוכב במיטה, אחר כך זוקף את ראשו, מתהפך מצד לצד, מרים את גופו על ארבע, על שש, זוחל קדימה ולאחור, מתיישב, עומד ורק אז הוא מוכן לעשות את הצעד הראשון.אנחנו מתרגשים כשאנחנו רואים את הצעד הראשון הזה. אנחנו רצים...

קראו עוד

איפה האומץ, איפה? 3/5/2020

מישהי כתבה לי השבוע "הלוואי שהיה לי אומץ. מדוע אין לי אומץ?"זו שאלה מצוינת!היא החזירה אותי לתקופה שלפני המחלה. הלכתי לעבודה מלחיצה ברמה של טראומה, קמתי מוקדם בבוקר מהכרח וללא חשק, חזרתי מאוחר והמשכתי לעבוד...

קראו עוד

אז למה לא תמיד כיף? 26/4/2020

החיים אמורים להיות כיף. זוכרים? אז למה למרות שאנחנו יודעים את זה ומסכימים עם זה, אנחנו לא מתנהגים ככה?באחד הטיולים שלנו הגענו לפארק המים של יוניברסל באורלנדו. על ההתחלה, אחרי שהתמקמנו וקיבלנו את הכסאות ששכרנו מראש,...

קראו עוד

החיים אמורים להיות כיף 19/4/2020

החיים אמורים להיות כיף.תזכרו את המשפט הזה, תכתבו לכם אותו אם צריך, תשננו אותו בכל בוקר כשאתם פוקחים את העיניים ובכל לילה לפני שאתם הולכים לישון.החיים אמורים להיות כיף.אנחנו נולדים, מתחנכים בבית ספר, מרביתנו משרתים...

קראו עוד

מחשבה יוצרת מציאות? 12/4/2020

מאז שהייתי ילדה קטנה רציתי להיות בת 40. כן, בת 40.  חשבתי שבגיל 40 אני אהיה נשואה באושר, יהיו לי ילדים גדולים, תהיה לי קריירה מפוארת עם משרד ייעוץ משלי, יהיו לי תחביבים ולמעשה אני אכבוש את העולם.  כולם תמיד אמרו "תראו אותה,...

קראו עוד

לכתוב בצל הקורונה 18/3/2020

תאמינו לי, במצב הזה קל מאוד להתייאש.בשנתיים האחרונות אני רודפת אחרי חלום הזוי - להתפרנס בכבוד מכתיבה. למה הוא הזוי? רוב האנשים יודעים שמכתיבה קשה מאוד להתפרנס. המחירים גם ככה נמוכים, התמלוגים לסופר לא משאירים לו רווח,...

קראו עוד

ארמגדון זה סרט, טוב? 13/3/2020

אחד הדברים הקשים בבידוד זה הניתוק מהעולם, כי כשאת סגורה בבית ואת רואה טלוויזיה, גוללת את הפוסטים בפייסבוק, מדברת בטלפון עם בני משפחה וחברים ואפילו מתכתבת בוואטסאפ, את יכולה להאמין לשמועות שסוף העולם הגיע.בצוהריים הייתי...

קראו עוד

מגיפת הבדידות 10/3/2020

מגיפת הבדידות.אז ג'ק שלח לי פודקאסט. הוא חשב שזה יעניין אותי מפני שיש לי הרבה זמן פנוי עכשיו כשאני בבידוד. זה הצחיק אותי כי הפודקאסט נקרא "האם באמת קיימת מגיפה שנקראת בדידות?" מגיפה ובדידות - שתי מילים שממש הולכות...

קראו עוד

העצמה (לא שלי) 20/2/2020

השבוע מישהי קטלה את אחד הספרים שלי שתורגם. היא אמרה שהגיעה עד 36% ודפדפה לסוף. היא פספסה את כל הפואנטה באמצע. היה לה חשוב לספר לכל העולם שהגיבורה היא נאיבית וילדותית והגיבור הוא מעצבן. וכל זה מבלי לקרוא ולנסות להבין.ג'ק...

קראו עוד

ג'ק ורוזי יוצאים לאור 13/2/2020

אז בשנה האחרונה כתבתי סדרה של 6 ספרים. כן. 6 ספרים. זה התחיל מספר בודד, שנכתב בעקבות מפגש עם מלצרית בדיינר בפיניקס אריזונה, והמשיך לסדרה של 6 סיפורים. תוך כדי הכתיבה הבנתי שלמעשה אני כותבת את הסיפור שלי ומעבר לכך...

קראו עוד

נעים מאוד, מיצי. 1/1/2020

אם הייתם מבקשים ממני להגדיר את עצמי במילה אחת, הדחף הראשוני היה לומר לכם שזה בלתי אפשרי. אני אישה מורכבת.אבל בגלל שאני לא מאמינה בבלתי אפשרי, הייתי אומרת שהמילה שמתארת את מי שהייתי פעם היא - פחדנית. אבל גם שהיא כבר...

קראו עוד

אני חיה. גם אתם. 24/10/2019

אני הייתי הבדיחה הגדולה ביותר של אלוהים.יום אחד אני אנהל עסק גדול. יום אחד אני אהפוך לשותפה. יום אחד הילדים יהיו גדולים ואני אתחיל לחיות. יום אחד אני אתגרש ואהיה חופשיה.אנשים רבים חושבים שיש להם עוד הרבה זמן לתכנן...

קראו עוד

כיפורולדת 9/10/2019

זה היה יום הכיפור הראשון מאז שאני זוכרת את עצמי שהיה לי זמן לבד. כשהייתי קטנה זה היה עם ההורים, אחר כך עם חברות, אחר כך עם הבעל והילדים והמשפחה. זה משהו שמאפיין את החיים שלי - אף פעם לא הייתי לבד.בכיפור הראשון אחרי שהחלמתי...

קראו עוד

מאסטר אוף הארט 2/10/2019

אני אספר לכם משהו מהלב. נעלמתי קצת. עברתי תקופה מעניינת, מבלבלת, תקופה שנפגעתי מאנשים והתחלתי לפקפק בעצמי ובדבר הזה שהחלטתי לעשות, שבכלל לא היה ברור לי עד הסוף. מצב הרוח שלי שלח אותי לעבודה עצמית מאתגרת ואני תמיד...

קראו עוד

כוחה של מילה 28/6/2019

הוא כל כך חכם. הכי חכם מכל מי שאני מכירה. כל דבר שהוא אומר לי אני מבינה אחרי חצי שנה. אבל כזאת אני, חייבת לעשות את הדברים בדרך שלי, חייבת להתנסות כדי להבין, חייבת לטעות כדי ללמוד.לפעמים אני תוהה מה הוא מצא...

קראו עוד

צעדים קטנים 4/6/2019

בטיפול הכימותרפי הראשון שלי נפלתי למיטה ולא יכולתי לצאת ממנה במשך ארבעה ימים, למעט לחדר השירותים כדי להקיא את נשמתי. לא יכולתי לאכול כלום, לא יכולתי לגעת בשום דבר קר, לא יכולתי לדרוך על כפות הרגליים. כשהדסי התקשרה אליי...

קראו עוד

על אומץ ופגיעות 2/6/2019

פוסט לשבוע טוב  ברנה בראון היא חוקרת בושה, פגיעות, אמפתיה ואומץ (כבר אמרתי שאני מאוהבת בה, נכון?)  במחקרים שלה היא בודקת, בין היתר, את ההבדלים בין אנשים בעלי תחושת ערך (בעלי תחושה חזקה של אהבה ושייכות) לבין אנשים...

קראו עוד

זה אפשרי. 19/5/2019

היי,בפוסטים שלי אני משתפת הרבה בדברים שאני עוברת בחיים, בתחושות, ברגשות, בלקחים שאני מפיקה ואני מרשה לעצמי גם לתת לאחרים נקודות מבט שונות על דברים יומיומיים.אני פחות מדברת על הדרך שאני עוברת, על הקשיים, האתגרים, הבכי וההתמודדות....

קראו עוד

כשהשמיים מתבהרים 5/5/2019

"יהיה הלילה ארוך ככל שיהיה, השחר יפציע" - זה מה שאני כותבת על ההקדשות על "אהבה בחקירה".זה לא משפט שלי ועד לפני חצי שנה לא הכרתי אותו.לפני חצי שנה עמדתי בפני בעיה אישית, הייתי צריכה לקבל החלטה קריטית ולעשות משהו...

קראו עוד

להסתכל על חצי כנרת מלאה 19/4/2019

לפני 3 שנים חגגתי סדר פסח רגיל, אפילו לא זוכרת אצל מי.  לפני שנתיים חגגנו כשעל ראשי מרחפת השאלה "האם אחיה כדי להיות כאן גם בשנה הבאה?"  לפני שנה כבר חגגתי לבד עם המשפחה שלי, בריאה, אישה אחרת לגמרי, מבולבלת, גרושה,...

קראו עוד

ממה אתם מפחדים? 24/3/2019

מירב, אני מפחדת שיש לי... מירב, אני לא יודע מה אעשה אם...  בעקבות הפוסט שפרסמתי על סרטן המעי הגס קיבלתי כמה וכמה פניות מאנשים שמפחדים מהבדיקה, מתוצאותיה וגם כאלה שבאופן כללי מפחדים מהמחלה. אז לא, אתם לא מפחדים. אתם...

קראו עוד

על טעויות והמחיר שלהן 18/3/2019

הנה ציטוט מתוך הספר "אהבה בחקירה - כשהשמיים מתבהרים":  "אלכס החלה להילחץ, שכן המחיר שמיכאל דרש ממנה היה גבוה מדי - זה היה איתן או היא, ואם אפשר לסמוך על המוניטין המפוקפק של מיכאל, זה היה היא או שניהם, אין סיכוי שאיתן...

קראו עוד

לצאת מאזור הנוחות 14/2/2019

אני רוצה לספר לכם משהו שאף אחד (כמעט) לא יודע עליי - הייתה תקופה בחיי, תקופה ארוכה של 5 שנים, שלא נהגתי, לא הייתי מסוגלת להיכנס לרכב ולנהוג. עכשיו, אני חולת הגה, היה לי חבר מכונאי, בעל שאהב מכוניות ואני, מאז שקיבלתי רישיון...

קראו עוד

מה זאת אהבה? 31/1/2019

לפני שבוע תפסתי את הפנים שלו בשתי ידיי, ליטפתי את הזיפים שלו ומצאתי את עצמי אומרת לו "אני אוהבת אותך גם ככה, כשאתה לא מגולח". ואז נכנסתי למכונית והתחלתי לצחוק. באמת אמרתי לו את זה? נפלט לי, לא התכוונתי. הוא קלט בכלל?...

קראו עוד

מילים ומעשים 28/1/2019

היא הייתה אישה של מילים, רגשנית ורומנטיקנית חסרת תקנה. הוא היה גבר של מעשים, אדיש, קשוח וממוקד מטרה. וכשהם הכירו, מילים ומעשים, נדמה היה שביחד הם משלימים.  הוא חיבק אותה חזק, והיא אמרה כמה זה טוב לה. הוא...

קראו עוד

אני הקפטן של הספינה שלי 27/1/2019

לפני מספר ימים התארחתי אצל קבוצה של נשים חזקות ומדהימות וסיפרתי את הסיפור שלי אחרי שהן באומץ רב חלקו את הסיפור שלהן. לכל אחת מהן היה חתיכת סיפור, כל אחת מהן מתמודדת בלית ברירה עם ערימת החרא שהחיים מזמנים לנו לפעמים.יומיים...

קראו עוד

הדרך 11/1/2019

בשיחת טלפון שהייתה לי עם חבר טוב השבוע וסיפרתי לו את כל הדברים שקרו לי רק בשבוע האחרון הוא אמר לי: "תגידי, איך זה שכל הדברים הכי הזויים קורים דווקא לך?" נכון? איך בשבוע אחד אפשר לעבור כל כך הרבה? איך בשנתיים אפשר...

קראו עוד

טעיתי ולכן אתקן 7/1/2019

כשאני כותבת אני ממש נכנסת לתוך הסיפור, חיה, נושמת ומזדהה עם הדמויות שלי. כשהייתי בשיא הכתיבה של הספר השני, כתבתי לבנזוג הודעה:   "אוי ואבוי. אלכס התוודתה הרגע בפני איתן והוא אמר לה בכעס שמה שעשתה זה כבר מעבר לטעות...

קראו עוד

"את אישה חזקה. לא בא לך להניח לשליטה?" 4/1/2019

אני מקבלת הרבה בקשות חברות, עשרות כל שבוע, ולמדתי לאתר פרופילים של אנשים: אנשים שרוצים להמשיך לשמוע מה יש לי לומר, אנשים שמביעים תודה והערכה על הכתיבה שלי, חברים אמיתיים, פרופילים מזויפים, גרושים שמחפשים להתחיל איתי ויש...

קראו עוד

כן, כתבתי ספר ארוטי. אז מה? 28/12/2018

בזמן חופשה משפחתית, באילת, כתבתי לבן זוגי סיפור ארוטי, כשמעבר לדלת ישנו: אימא שלי, דודה שלי, הבת הגדולה והבת הקטנה שלי. זו פנטזיה שעלתה לי לאחר ששלח לי תמונה של הבת שלו במסיבת בריכה, תמונה של הבריכה הריקה יותר נכון. התגריתי...

קראו עוד

לילות 27/12/2018

זוכרת את הלילה ההוא? את על הריצפה בחדר הרחצה, הדלת סגורה, נעולה, המים זורמים,... כדי שהם לא ייכנסו ויראו אותך בעוד רגע,  בתחתית, בעוד אחד מאותם הרגעים.את בוכה ולא בשקט, מכסה את הפה ונושכת את היד, נותנת לדמעות...

קראו עוד

כשהוא אומר לי מה דעתו על הכתיבה שלי :) 25/12/2018

אוקיי, יש מצב שאני הולכת לכתוב טור קבוע לאחד העיתונים הגדולים בארץ, אז כתבתי טור ניסיון ושלחתי לבנזוג אתמול בלילה.אין תגובה.אוקיי ....היום בבוקראני: "קראת?"הוא: "כן"אני: "נו?"הוא: "זה לא משהו שאת יכולה לתקן....

קראו עוד

מירב איינשטיין - סופרת? 18/11/2018

השבוע הייתי צריכה למלא טופס פרטים אישיים, אתם מכירים את זה - שם, כתובת, טלפון, מייל, מקום עבודה, מקצוע, תפקיד ...... אמממ פה נתקעתי והתחלתי לגמגם... רציתי לרשום את הרגיל - כלכלנית, סמנכ"לית ב...  אבל לא. בפעם הראשונה כתבתי:...

קראו עוד

כל חלום גדול מתחיל בצעד אחד קטן 4/11/2018

זה מה שלרוב אני כותבת בהקדשה על הספר שלי. שאלו אותי למה דווקא את זה?  למעשה, שיניתי קצת את המשפט המקורי שמדבר על מסע, לא בגלל שאני חושבת שהמסע או התהליך לא חשובים אלא בגלל שאני קודם כל סאקרית של חלומות.עוד כילדה קטנה,...

קראו עוד

על תקשורת זוגית, פלוסים ומינוסים 15/10/2018

לפני כמה ימים רבנו. יותר נכון אני חשבתי שרבנו, אתה כרגיל היית אדיש. יותר נכון אני חשבתי שזאת אדישות, אתה מבחינתך היית רגוע.לפני זה, שיתפתי אותך בדברים שמפריעים... לי בהתנהגות שלך. אני חשבתי שזאת תקשורת, שמחתי...

קראו עוד

ניצחונות וכישלונות 9/10/2018

יש לי היום יום הולדת. השבוע גם הספר שלי התחיל לנחות בחנויות ואני מתחילה ביח"צ. נראה לי שזה בדיוק הזמן הנכון להתפלסף קצת על ניצחונות וכישלונות... "מה יהיה מבחינתך כישלון?"...  "וחשבת מה תעשי כשתיכשלי?"  "ת...

קראו עוד

קבלה ואהבה עצמית - סליחה ליום כיפור 14/9/2018

היי, אני מירב.מה אני עושה בחיים? אני כלכלנית, סמנכ"לית בחברת ייעוץ וכתבתי גם ספר, רומן - מותחן - אירוטי.מה את אומרת? ומתי הוא יוצא לאור? ממש עוד מעט.את מהממת. תודה רבה.חכמה וגם יפה. די נו... אני כבר מסמיקה.כמה זמן...

קראו עוד

שינויים - ברכה לראש השנה 9/9/2018

הוא ואני לא מסכימים כמעט על כלום. אחד הדיונים הראשונים שלנו היה על שינויים. אני טענתי שאנשים לא משתנים.... הוא טען שכן. אני אמרתי שאנשים מתפתחים עם הזמן כתוצאה ממצבים וסיטואציות. הוא אמר שלהשתנות זה אופי האדם...

קראו עוד

"אהבה בחקירה" יוצא לאור 7/9/2018

ראש השנה ותקופת החגים תמיד היו משמעותיים עבורי, הזדמנות לחשבון נפש, לצמיחה, להפקת לקחים ולעיתים גם לשינויים. בתקופה הזו גם נולדתי לפני 43 שנה, בדיוק לפני שנה סיימתי את טיפולי הכימותרפיה, ניצחתי את הסרטן וקיבלתי החלטות...

קראו עוד

סופרגירל 29/1/2018

כל הבנות בבית חולות כבר כמה ימים, גם אמא שלי, ואני מתמודדת לבד, כן... זה לא פשוט להיות אם חד הורית. אבל זה ממלא אותי בגאווה גדולה שאני מצליחה ומסתדרת והעולם עדיין עומד.  אז בדקה של פילוסופיה כתבתי כמה מילים.אל תצחקו עלי......

קראו עוד

עוברים דירה - אין דבר העומד בפני הרצון 21/12/2017

יום שכזה, מתעוררים מוקדם בבוקר, נוסעים לבית החדש למדוד כמה קירות, גומחות, חלונות ותקרות. נוסעים לבנק לאסוף את כרטיס האשראי החדש כדי שיהיה עם מה לבזבז. בדרך עושים התייעצות צוות קריטית בנוגע למה שהולכים לקנות היום.... יולי...

קראו עוד

בלאגן - מים שקטים חודרים עמוק 25/11/2017

אני הייתי ילדה בלגניסטית. אבל בלגניסטית בכל המובן של המילה. אחי הוא ההיפך המוחלט ממני, אצלו הכל עמד תמיד ועומד גם היום מסודר בשורה. עד גיל 12 חלקנו חדר. לפעמים הוא היה נועל אותי בחדר כדי שאסדר, לפעמים היינו הולכים מכות...

קראו עוד

שרדתי את הסרטן ובחזרה ל-100% - 2/11/2017

תשעים אחוז מהזמן אני בסדר. אני דואגת להיות בסדר. אני קמה בבוקר עם חיוך, מתקלחת, מתלבשת, מתאפרת, שולחת את הילדים לבית הספר ולגן, שותה קפה ומתחילה לכתוב. אני כותבת במקומות שעושים לי טוב, שאני נושמת. זה יכול להיות בים, בפארק...

קראו עוד

אמונה - מישהו שומר עליי 24/9/2017

זהירות... הכתוב יעביר בכם צמרמורת... או מחשבה שצריך לאשפז אותי בבית משוגעים :-)אצל הרוסים, הסבתא, לרוב האמא של אמא (בבושקה) היא דמות דומיננטית מאוד. היא מגדלת את הילדים כשההורים יוצאים לעבוד, שומרת עליהם ולפעמים ממש גרה בבית. אצל...

קראו עוד

המלחמה שלי בסרטן - חלק 3: עד שזה נגמר...

אין כמו הבית. זו לא סתם קלישאה. הדבר הראשון שעשיתי זה לאכול אוכל של בית. הדבר השני להתקלח והשלישי לישון במיטה שלי.לאחר עשרה ימים נוספים של מנוחה, נסעתי לקופת חולים להוריד את התפרים ולאחר מכן לביקורת בבית החולים ולשמוע...

קראו עוד

פחדים - הלילה לפני הניתוח 23/4/2017

פחדים, אחלה שיעור בהתמודדות איתם. קחו את כל השדים האפשריים ותזרקו לי אותם מול הפרצוף. אוף...כבר כמעט 24 שעות בבית החולים ואני חושבת שזה הספיק לי. מהרגע שבאתי, דקרו אותי כל כך הרבה פעמים (גם פעמים מיותרות כי הסטז'רית לא מצאה...

קראו עוד

המלחמה שלי בסרטן - חלק 2: האבחנה והניתוח

בדיעבד, אינני יודעת כיצד שרדתי את ששת ימי ההמתנה. הבדיקה הייתה בששי, כך שאת סוף השבוע עברתי בהדחקה ובהכחשה. את ימים ראשון ושני העברתי איכשהו כי ידעתי שגם ככה רק התחילו לעבוד על הביופסיה שלי. מיום שלישי התחלתי לחשוש. אני...

קראו עוד

המלחמה שלי בסרטן - חלק 1: לגלות

כשזה נוגע לסרטן המעי הגס, אנשים מתביישים לספר עליו. נראה לי שהסיבה העיקרית היא שזה פשוט "סיפור מהתחת". טוב, אני לא מתביישת, בשנה האחרונה הישבן שלי הפך להיות שיחת היום במשפחה המורחבת, אפילו לקבוצת הווטסאפ שלנו כבר...

קראו עוד